1. המבקשת הגישה באמצעות אחד מבניה בקשה שהוגדרה כ"בקשה בהולה למתן צו עשה". המבקשת מאושפזת בתרדמת יזומה, מונשמת וסובלת מזיהום שאיננו מגיב לטיפול הקונבנציונאלי. הבקשה היא של בני המבקשת, בצר להם, כי בית המשפט יורה למרכז הרפואי בני ציון לאפשר לבצע במבקשת מס' 1 טיפול נסיוני ביוני כסף, על מנת להציל את חייה. הטיפול המבוקש איננו מאושר במנהל התרופות ואיננו מאושר על ידי ועדת הלסינקי.
2. הבקשה והדיון בה במעמד שני הצדדים מעלה את המסכת העובדתית הלכאורית הבאה:
2.1 המבקשת הינה ילידת 1926, בת 84 שנים. ביום 5.11.09 או בסמוך לכך נותחה בבית חולים בני ציון להסרת גידול מהמעי הגס. לאחר הניתוח הועברה לטיפול נמרץ, שם היתה מונשמת עד היום. ביום 17.12.09 עברה פרוצדורה של פיום קנה. לאחר מכן אובחנה כסובלת מחיידק אלים המכונה KPC. מדד הזיהום בגופה (CRP) הגיע לערכים גבוהים ולכן הוכנסה לתרדמת, שבה היא מצויה עד היום.
2.2 בן המבקשת, ד"ר אבי ש. הוא מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו, שעוסק בפיתוח טיפול חדיש המבוסס על יוני כסף, לצורך הדברת זיהומים בעצמות. לפיתוח אין אישור של מנהל התרופות.
2.3 ד"ר ש. פנה לבית החולים בבקשה לבצע את הטיפול של יוני הכסף באימו. הפרוצדורה המוצעת כוללת החדרת 6 אלקטרודות בהשתלה תת עורית, באמצעות הזרקה, 3 אלקטרודות בכל צד של הבטן ובית החזה. בתום השתלת האלקטרודות מחברים אותם למקור זרם חיצוני המאפשר את שחרור יוני הכסף, במשך 10 דקות, שלוש פעמים ביום, במשך 10 ימים. פעולה זו עשויה לדעתו לעזור לגוף להתגבר על הזיהום ולשמור על ריכוז נמוך של חיידקים.
2.4 ד"ר א. קלדרון, סגן מנהל בית החולים כתב במכתב מיום 10.1.2010 - "
מצב החולה הוא קשה אך יציב ומתאפיין בתהליך זיהומי מתמשך. התרביות האחרונות הראו צמיחה...למרות טיפול אנטיביוטי מסיבי."..."המלצת הצוות המטפל היא המשך טיפול אנטיביוטי בהתאם לחיידקים המבודדים בתרבית. מכתב זה ניתן לבקשת המשפחה המעוניינת לאפשר לבית החולים לתת לגברת טיפול ניסיוני ביוני כסף, טיפול לא מוכר לעולם הרפואה, ולא ניתן לאשרו כטיפול נסיוני משום שלא נבחן בועדת הלסינקי".
2.5 לבקשה צורף תצהיר פרופ' ניסקא מיום 11.1.2010 (חתימתו לא מאושרת). בתצהיר מציין פרופ' ניסקא, מנהל מחלקה אורטופדית בבית חולים מאיר, כי ועדת הלסינקי של בית החולים מאיר אשרה לחברת א.י. בע"מ, אשר אחד מבעליה הוא ד"ר ש. לבצע ניסויים בבני אדם בשיטה שבבסיסה שימוש ביוני כסף לצורך הדברת זיהומים ברקמות קשות. עד כה בוצעו ניסויים בשלושה מטופלים. לגבי המטופל הראשון, שבוצע לפני 6 חודשים יש שיפור קליני ניכר. לגבי שני המקרים באחרים שבוצעו לפני חודשיים, עדין מוקדם לדבר על ממצאים. פרופ' ניסקא הוסיף וציין כי אם הטיפול לא יצלח - לא יגרם נזק למבקשת. פרופ' ניסקא ציין בתצהירו כי אם היה מדובר באימו, במצב שטיפול קונבנציונלי איננו עוזר, לא היה מהסס ומבצע את הטיפול ביוני כסף.
2.6 ד"ר קרויטרו נשלח על ידי הנהלת בית החולים לייצג את בית החולים בדיון במעמד שני הצדדים. ד"ר קוריטרו, מומחה בהרדמה ובטיפול נמרץ, מכיר את המקרה של המבקשת וטיפל בה. ד"ר קרויטרו אישר כי המבקשת מיוצבת בעזרת תרופות. ד"ר קרויטרו ציין כי יש למבקשת אי ספיקה רב מערכתית (יותר משתי מערכות) ובמקרים כאלה לפי הסטטיסטיקה שיעור התמותה הוא בין 60% ל- 70%.
ד"ר קרויטרו ציין כי כרופאים לא השתמשו אף פעם בשיטה המוצעת על ידי הבן, לא קראו על שימוש כזה, לא במחקרים ולא בספרות המקצועית, ולכן יש עליהם כרופאים איסור להשתמש בטיפול כזה. בהעדר מחקרים מדעיים לא יכול היה ד"ר קרויטרו להתיחס לשאלת הסיכוי והסיכון הכרוכים בהתערבות כזו אך ציין כי 'בתחושת הבטן שלו' לא יכול להגרם נזק.
ד"ר קרויטרו נשאל אם אפסו סיכויי הטיפול בזיהום ממנו סובלת המבקשת והשיב רק כי למבקשת יש חיידק עמיד, שלא הגיב עד כה לטיפולי האנטיביוטיקות השונות שהומלצו עד עכשיו.
בשעה שקדמה לדיון בקר אצל המבקשת פרופ' רז, מומחה בתחום הזיהום. הוצג מכתב הסיכום של פרופ' רז. ד"ר קרויטרו העיד שאין דבר אופרטיבי במכתב פרופ' רז שיכול לקדם את הטיפול בזיהום המבקשת, זאת על אף שהופנו לבדוק במעבדת רמב"ם לזיהוי אפשרי של TB, סוג שלא ניסו עדין להדביר באנטיביוטיקה תואמת.
ד"ר קרויטרו נשאל אם היה נותן טיפול כזה לאימו, אם היתה במצב המבקשת והשיב כי אם היה אפשרי היה נותן טיפול כזה לאימו.
2.7 פרופ' ניסקא בתצהירו התייחס לכך שהניסוי של טיפול ביוני הכסף בוצע ב- 33 ארנבים ברקמות קשות (עצמות) ונמצא יעיל נגד זיהומים. יצויין כי הניסוי לא בוצע לגבי רקמות רכות בארנבים ולכן אין תוצאות יעילות באשר לרקמות רכות. לאחר מכן התקבל אישור ועדת הלסינקי של בית חולים מאיר לטיפול ב-3 חולים. בן המבקשת, ד"ר ש., הסביר כי האישור ניתן שם לפי סוג המקרה, ובאופן שמי.
2.8 צורפה לבקשה התייחסות של פרופ' רכס כפי שעלתה בשיחה בגלי צה"ל, שם ציין כי שלושת המקרים שטופלו בבית חולם מאיר (ועדות ד"ר ש. על טיפול שעשה לעצמו בברך בהצלחה) אינם מהווים מדגם מדעי להתבסס עליו. עניין זה מתחזק גם מדבריו של פרופ' ניסקא, שבשניים משלושת המקרים שטופלו עדין לא ניתן לראות תוצאות בשל קוצר התקופה. עוד הבחין פרופ' רכס בין הטיפול במקרה של רקמות קשות, למקרה של רקמות רכות, ובמקרה שלנו זיהום מפושט בחלל הבטן.
2.9 אין מחלוקת כי לא נעשה ניסוי כלשהו לטיפול ביוני כסף להדברת זיהומים ברקמות רכות, כמו זה המבוקש במקרה דנן. גם לא בארנבים.
2.10 הוצע לבני המבקשת להעביר את המבקשת לבית חולים מאיר, אולי שם ניתן יהיה להשיג את האישור לטיפול המבוקש. תחילה ציין בפני ב"כ המבקשת כי בני המבקשת לא הסכימו לכך בשל חוסר נכונות של בני ציון לבטח את המבקשת כנגד הסכנה להידרדרות במצבה במהלך הדרך. אך מדבריו של ד"ר ש. עלה כי אין אף אחד בבית חולים מאיר שיוכל לבצע את הטיפול במבקשת בשל כך שאישור ועדת הלסינקי של בית חולים מאיר ניתן ל-3 מקרים ספציפיים בלבד, לפי שם ולטיפול ברקמות קשות, כאשר פרופ' ניסקא הינו אורטופד ולא מומחה כירורג הדרוש לשם ביצוע ההתערבות הפולשנית.
2.11 ד"ר קלדרון, סגן מנהל בית חולים בני ציון כתב כי הטיפול איננו מוכר לעולם
הרפואה ולא ניתן לאשרו כטיפול ניסיוני כיון שלא נבחן בועדת הלסינקי. בסוף מכתבו רשם כי אם בית משפט יורה על מתן הטיפול, בית החולים לא יתנגד לכך. ד"ר קרויטרו מסר כי גם מנהלת מחלקת מיון, בשיחה עם המשפחה הודיעה כי היא כרופאה מתנגדת לטיפול שלא קבל את אישור משרד הבריאות.
2.12 בן המבקשת נשאל אם הצליח לגייס חוות דעת רופא מומחה בתחום, שתומכת